החלטה בתיק בש"פ 9128/03

           בפני בקשה (שלישית) לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים או עד למתן פסק דין בעניינו - לפי המוקדם.

           ביום 21.7.02 הוגש כנגד המשיב כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בו הואשם בעבירות של ניסיון לשידול לרצח, נשיאת נשק ונשיאת תחמושת. ביום 25.10.02 תוקן כתב האישום והוסף אישום שני, בו הואשם המשיב בעבירות נוספות של קשירת קשר לביצוע פשע, הדחה בעדות ושיבוש הליכי משפט. 

           בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו. ביום 12.9.03 הורה בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו והחלטה זו אושרה בערר שהוגש לבית משפט זה.

           משעברו תשעה חודשים והמשיב במעצר, הגישה המבקשת, ביום 9.4.03 בקשה ראשונה להארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים. ביום 9.5.03 נעתר בית משפט זה (כב' השופט מ' חשין) לבקשה והורה, כי מעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים שמניינם יתחיל ביום 21.4.03 או עד למתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, לפי המוקדם, בקובעו, כי הסיכון הרב הנשקף מהמשיב לא פחת מאז הגשת כתב האישום וכך הוא אף באשר לחשש מפני שיבוש הליכי המשפט (בש"פ 3426/03).    

           ביום 13.07.03 הגישה המבקשת בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב, מעבר לתשעה חודשים, וביום 23.07.03 הארכתי את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים (בש"פ 6359/03), וכך קבעתי בהחלטתי הנ"ל:

"הסמכות להארכת מעצר בתשעים יום, בכל פעם, ניתנה לשופט בית המשפט העליון לצורך הפעלתה במקרים חריגים ויוצאי-דופן, כאמור לעיל, ואולם יש ומידת המסוכנות היא כה גבוהה עד שאין מנוס אלא להיעתר לבקשה. במקרה שבפנינו, שוכנעתי, כי לאור חומרתן היתרה של העבירות המיוחסות למשיב, המעידות על מסוכנותו הרבה, ולאור עברו הפלילי העשיר ואף לאור השלב המתקדם של הדיון בתיק - המשיב נמנה עם אותם מקרים המצדיקים הארכת מעצר".

כעת מונחת בפני בקשתה של המדינה להאריך בפעם השלישית את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

           לטענת בא-כוח המבקשת, נוכח מסוכנותו הרבה של המשיב, כפי שהיא עולה מחומרתן המופלגת של העבירות ומעברו הפלילי המכביד של המשיב; ולאור השלב המתקדם של הדיון בעניינו, יש להיעתר לבקשה.

           מנגד, טוען בא-כוח המשיב, כי יש לשחרר את המשיב לחלופת מעצר מתאימה נוכח בעיות רפואיות מהן הוא סובל, וכמו כן עקב התמשכות ההליכים בתיק הגורמים למשיב סבל רב היות ואם מעצרו יוארך בשלישית יצטרך הוא לשהות במעצר תקופה מצטרפת של 18 חודשים, שזה למעשה, כפל התקופה הקבועה בסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996, בלא שתינתן הכרעת דין בעניינו.

           לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשת המדינה באופן חלקי כפי שיפורט להלן.

           אכן, פרשת שמיעת הראיות בתיק נסתיימה ביום 10.09.03. במועד זה ביקש בא-כוח המשיב להחזיר לדוכן העדים את עד ההגנה המרכזי. ביום 23.09.03 ניתנה החלטה בה דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה הנ"ל. כמו כן, במועד זה הורה בית המשפט על הגשת סיכומים בכתב, כשעל התביעה להגיש את סיכומיה בתוך שבועיים ימים, וכי סיכומי ההגנה יוגשו ארבעה שבועות מעת מתן ההחלטה. אך ביום 12.10.03 ביקש בא-כוח המשיב לדחות את מועד הגשת הסיכומים. כך או כך, ברור כבר עתה כי כל מה שנותר הוא הגשת סיכומי ההגנה ומתן הכרעת דין בתיק נשוא דיונינו.

          בנסיבות העניין, סבורני כי מסוכנותו של המשיב לא פחתה מאז הגשת כתב האישום נגדו ומעצרו עד תום ההליכים, לאור המעשים החמורים המיוחסים לו בכתב האישום מסוכנותו לציבור עודנה קיימת, ומכאן אין בחלופת מעצר כדי לנטרל את מסוכנותו הנ"ל.

           לפיכך, אני מאריך את מעצרו של המשיב בשישים ימים נוספים, החל מיום 18.10.03 או עד למתן פסק הדין בת.פ. 1140/02 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם מבין המועדים.

          אני מקווה כי בית המשפט המחוזי יעשה מאמץ מיוחד כדי לתת את הכרעת דין בעניינו של המשיב עוד לפני סיום תקופת הארכת המעצר המבוקשת.

           ניתנה היום, כ"ג בתשרי תשס"ד (19.10.03).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   אח